מס רווחי הון על השקעות בבורסה: כמה באמת משלמים ואיך מקזזים הפסדים

אם מכרת מניה, קרן סל או קרן נאמנות ברווח, המס הבסיסי הוא 25% מהרווח הריאלי - הרווח בניכוי עליית המדד מיום הקנייה ועד יום המכירה. זה נכון לרוב ניירות הערך הסחירים בבורסה, וזה אחיד: מי שמרוויח 9,000 ש״ח בחודש ממשכורת ומי שמרוויח 40,000 ש״ח בחודש משלמים בדיוק אותו אחוז על רווח ממניה, בלי קשר למדרגת המס האישית שלהם כשכירים או עצמאים.

יש שני מצבים שבהם האחוז עולה. הראשון, ומדובר בשינוי שנכנס לתוקף לאחרונה ורוב המשקיעים עדיין לא מכירים: אם ההכנסה השנתית הכוללת שלך מכל המקורות - משכורת, עסק, שכר דירה, דיבידנדים ורווחי הון ביחד - עוברת 721,560 ש״ח בשנה, על החלק העודף מתווסף מס יסף. עד סוף 2024 מס יסף על רווחי הון היה 3%, אבל מתחילת 2025 המחוקק הוסיף עוד 2% ספציפית על הכנסה הונית (רווחי הון, דיבידנד, ריבית, שכר דירה), כך שהסכום הכולל הוא היום 5%. במילים אחרות: מי שחוצה את הסף הזה משלם בפועל עד 30% על רווח ממניות, לא 25%. המצב השני נוגע רק למי שמחזיק 10% ומעלה ממניות חברה מסוימת - הוא משלם 30% גם בלי קשר להכנסה הכוללת שלו, אבל זה כמעט אף פעם לא רלוונטי למי שסוחר בבורסה דרך ברוקר רגיל.

ולפני שממהרים לשלם - הפסדים מקזזים רווחים, ובתנאים מסוימים אפשר לגרור אותם קדימה בלי שום הגבלת זמן.

למה זה 25% אחיד, ולא לפי מדרגת המס שלי

מס הכנסה על משכורת עולה בהדרגה, ממדרגה של כ-10% ועד 47% על ההכנסה הגבוהה ביותר. רווח הון עובד אחרת לגמרי: פקודת מס הכנסה קבעה לו שיעור אחיד של 25% על הרווח הריאלי, בלי קשר לשאר ההכנסות שלך. זו הסיבה שמשקיע שכיר עם משכורת ממוצעת ומשקיע עם הכנסה גבוהה משלמים אותו אחוז על אותו רווח ממניה - ההבדל היחיד נוצר רק כשההכנסה הכוללת חוצה את סף מס היסף.

רווח ריאלי, המונח שחוזר כל הזמן במסמכי הברוקר, פשוט אומר שהמדינה לא גובה מס על החלק ברווח שהוא בעצם רק פיצוי על ירידת ערך הכסף מאינפלציה. אם קנית מניה ב-100 ש״ח ומכרת אותה ב-130 ש״ח בתקופה שבה המדד עלה ב-5%, המס לא יחול על כל ה-30 ש״ח אלא רק על החלק שמעל עליית המדד. הברוקר מבצע את החישוב הזה אוטומטית בזמן המכירה.

חריג אחד שכדאי להכיר: אג״ח שקלי לא צמוד ומק״ם ממוסים אחרת - 15% על הרווח הנומינלי, בלי ניכוי אינפלציה, כי הם ממילא לא צמודים למדד.

מתי המס קופץ ל-30%: מס יסף על רווחי הון

מס יסף הוא תוספת מס שמוטלת על מי שההכנסה השנתית שלו מכל המקורות ביחד עוברת סכום מסוים - 721,560 ש״ח לשנה נכון להיום (כ-60,130 ש״ח לחודש בממוצע), סכום שקפוא ולא מתעדכן עד 2027 בעקבות חוק ההתייעלות הכלכלית. על הכנסה מיגיעה אישית (משכורת, עסק) התוספת נשארת 3%, כמו שהיתה כבר יותר מעשור. אבל מתחילת 2025 נוספה מדרגה נפרדת: עוד 2% ספציפית על הכנסה שמוגדרת הונית - ובתוכה בפירוש רווחי הון ממניות ומניירות ערך, דיבידנד, ריבית ושכר דירה. הסכום הכולל על הכנסה הונית מעל הסף: 5%, לא 3%.

המשמעות המעשית: אם המשכורת שלך פלוס רווחי ההון שלך בשנה מסוימת עברו ביחד את הסכום הזה, על החלק שמעל הסף המס על רווח ההון עצמו הוא לא 25% אלא 30%. זה לא נוגע לרוב השכירים, אבל זה בהחלט נוגע למי שיש לו תיק השקעות גדול, מכר נכס, או קיבל בונוס גדול באותה שנה שבה גם מימש רווחים בבורסה.

איך קיזוז הפסדים עובד בין ברוקרים שונים

זה החלק שהכי הרבה משקיעים מפספסים, ומשאירים כסף על השולחן. אם מכרת השנה גם מניה ברווח וגם מניה בהפסד, ההפסד מקטין את הרווח החייב במס - וזה נכון גם אם מדובר בשתי מניות שונות לגמרי, ישראליות וזרות.

בתוך אותו ברוקר זה קורה אוטומטית: הברוקר מקזז הפסדים מול רווחים לאורך השנה הקלנדרית ומנכה מס רק על היתרה. בין ברוקרים שונים, למשל הפסד בבנק אחד ורווח בבית השקעות אחר, הקיזוז לא אוטומטי, והוא עובר דרך הדוח השנתי למס הכנסה: הברוקר שולח בסביבות מרץ טופס 867 שמסכם את הרווחים וההפסדים אצלו באותה שנה, והנתונים האלה מוזנים בדוח השנתי (טופס 1301 ונספח ג׳), כולל טופס נפרד (1344) למי שנשארה לו יתרת הפסד לגרירה לשנים הבאות. מדובר בתהליך עם כמה טפסים ותאריכים, ורוב מי שנמצא במצב הזה נעזר ברואה חשבון כדי לוודא שהקיזוז מבוצע נכון ושלא נשאר כסף שלא מנוצל.

הפסד מאותה שנה קלנדרית אפשר לקזז מול רווח הון אחר, וגם מול דיבידנד וריבית שקיבלת, גם אם שיעורי המס שלהם שונים. הפסד שנגרר משנה קודמת מוגבל יותר - אפשר לקזז אותו רק מול רווח הון עתידי, לא מול דיבידנד או ריבית. אין הגבלת זמן על גרירת הפסד קדימה, אבל יש תנאי שקל לפספס: אם לא הוגש דוח בשנה שבה נוצר ההפסד, אין רישום רשמי שלו, ובלי רישום אין מה לגרור. גם עמלות מסחר ניתנות לניכוי מול רווח הון.

מתי בעל מניות מהותי משלם יותר

מי שמחזיק, לבד או יחד עם קרובים, 10% ומעלה מאמצעי השליטה בחברה מסוימת נחשב בעל מניות מהותי, ומשלם על רווח ממכירת המניה הזו 30% במקום 25% - בלי קשר להכנסה הכוללת שלו ובלי סף. ברוב המקרים זה לא רלוונטי למשקיע פרטי שקונה מניות וקרנות סל דרך אפליקציית מסחר, כי אחזקה של 10% בחברה בורסאית בודדת דורשת הון עתק. זה נוגע בעיקר לבעלי עסקים שמחזיקים חלק גדול מהחברה שלהם, ומוכרים אותה או חלק ממנה.

מתי בכלל משלמים, ומי מנכה את המס

המס חל רק ברגע המכירה בפועל, לא על עליית ערך על הנייר. כל עוד לא מכרת, אין אירוע מס, גם אם המניה הכפילה את ערכה. הברוקר הישראלי שדרכו נסחרת מנכה את המס במקור אוטומטית בזמן המכירה, כך שברוב המקרים - מסחר דרך ברוקר אחד, בלי הכנסות הוניות אחרות שחוצות את סף מס היסף - אין צורך להגיש דוח שנתי בכלל. הצורך בהגשת דוח עולה בעיקר בשלושה מצבים: קיזוז הפסדים בין ברוקרים, הכנסה כוללת שחוצה את סף מס היסף, או מסחר דרך ברוקר זר שלא מנכה מס ישראלי.

דוגמה עם מספרים

נניח ששכיר עם משכורת שנתית של 500,000 ש״ח מכר באותה שנה תיק מניות ברווח ריאלי של 300,000 ש״ח. סך ההכנסה השנתית שלו, משכורת ורווח הון ביחד, היא 800,000 ש״ח - מעל סף מס היסף של 721,560 ש״ח. על 78,440 ש״ח מתוך הרווח (החלק שמעל הסף) יחול מס של 30% במקום 25%, ועל שאר הרווח יחול 25% הרגילים. אם באותה שנה הוא גם מכר מניה אחרת בהפסד של 50,000 ש״ח, ההפסד מקטין את הרווח החייב במס לפני החישוב הזה - כך שכל אחוז שהוא מקזז נכון חוסך לו מס בפועל, לא רק על הנייר.

מי שנמצא במצב שדורש קיזוז בין כמה ברוקרים, או שההכנסה השנתית שלו מתקרבת לסף מס היסף, ירוויח מלשבת עם רואה חשבון לפני הגשת הדוח השנתי - זה בדיוק סוג המצב שבו תכנון נכון של הקיזוז חוסך כסף אמיתי, לא רק על הנייר.